פסק-דין בתיק ת"א 863-05

1.         התובע, יליד 30.3.80, נפגע בצורה קשה בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.10.04, בעת שרכב על אופנוע, כשהוא בן 24. לתובע אובחן בין השאר שבר מרוסק של חוליה D11 ובעקבות פגיעה זו נגרמה לתובע פרפלגיה ספסטית לא שלמה מתחת לגובה D11. התובע מתנייע בכסא גלגלים.

2.         ממקום התאונה פונה התובע לבית חולים ברזילי באשקלון כשהוא סובל מחבלה קשה  רב מערכתית. שם טופל ראשונית בניקוז דו צדדי של בית החזה, בוצע לו ניתוח של "לפורוטמיה חוקרת" וכן קיבוע חיצוני לשבר של ההומרוס מימין. ביום 9.11.04 הועבר התובע לבית חולים "איכילוב" לבקשת הוריו, שם הונשם מספר שבועות וטופל בזיהומים מהם סבל ולאחר מכן הועבר למחלקה האורטופדית, שם נותח לקיבוע/איחוי עמוד שדרה גבי מ-L1 עד 8D עם שתל עצם, וכן בוצע קיבוע פנימי עם פלטה לזרוע ימין, במקום הקיבוע החיצוני. ביום 21.11.04 הועבר התובע לשיקום נוירולוגי בבית חולים שיבא שם שהה עד ליום 13.4.05.

3.         המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בגובה נזקו של התובע. לצורך הערכת הנזק מונו ארבעה מומחים מטעם בית המשפט -

א.         ד"ר עופר קרן בתחום השיקום - חוו"ד מיום 4.1.07 (מ/1); (תשובות לשאלות הבהרה (מ/ 2 א-ג)); חוו"ד משלימה בהתאם לבדיקה חוזרת מיום 21.1.11 (מ/2).

ב.         ד"ר א. ליבוביץ בתחום האורולוגיה (מ/3).

ג.          ד"ר אור בתחום הפסיכיאטריה (מ/4).

ד.         פרופ' גרוסווסר מונה כמומחה שיקום נוסף לצורך קבלת התייחסות לסוגיית תוחלת החיים של התובע (מ/4) נוכח סירובו של ד"ר קרן להתייחס לנושא זה.

המומחים, להוציא ד"ר אור, נחקרו על חוות דעתם.

כמו כן הגישו הצדדים חוות דעת מומחים מטעמם לענין עלויות שונות, ניידות והתאמת דיור, סה"כ 8 חוות דעת,כפי שיפורט בהמשך. גם 4 מתוך מומחים אלו נחקרו על חוות דעתם.

4.         הנכות הרפואית

            4.1 ב"כ הצדדים הסכימו בדיון שהתקיים בפני כב' השופט גינת ביום 9.11.06 כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 100%.

            4.2 ד"ר קרן קבע כי התובע סובל משיתוק פונקציונאלי בשתי הגפיים התחתונות מהאגן ומטה, למרות שקיימות תנועות מוגבלות בשרירים יותר משמאל, וכן קיימת הפרעה קשה ביותר ביכולת החישה בגפיים התחתונות ונטייה להגברת הטונוס. מצב הפרה-פלגיה איננו מאפשר לתובע לבצע תנועות גפיים נשלטות המסייעות לתפקוד. התובע מבצע מעברים בעצמו, פושט ולובש מעיל בקלות יחסית, ומבצע באופן עצמאי צינתורי שתן, 5 עד 6 פעמים ביום. המומחה מצא כי התובע מנהל אורח חיים פעיל ועצמאי במידה המירבית, כפי שיפורט בהמשך. העצב הרדיאלי בזרוע ימין שסמוך למועד הפגיעה הופרע תפקודו, חזר לתפקד עוד קודם לבדיקת ד"ר קרן בינואר 2007, ובבדיקה החוזרת משנת 2011 שתי הידיים היו פעילות באופן מלא, ונרשם בסוגריים כי נצפתה חולשה מסוימת על רקע הפגיעה בעצב הרדיאלי.

            ד"ר ליבוביץ קבע בחוו"ד מיום 24.8.08 (מ/3) כי ההשלכות האורולוגיות של הפציעה כוללות שלפוחית שתן נוירוגנית היפר- רפלקסיבית עם הפרעה בריקון של השלפוחית, פגיעה בתפקוד המיני (זיקפה, פליטת זרע ואורגזמה) וצפויה פגיעה בפוריות. איכות הזרע של התובע לא נבדקה, אך באופן תיאורטי צפויה איכות זרע ירודה, כפי שהוסבר בחוות הדעת ובחקירתו (עמ 225,236-238 לפרטיכל). התובע יידרש לצנתורים לצמיתות.

4.3 המומחה מצא לנכון לקבוע את הנכויות הבאות -

בגין שלפוחית שתן נוירוגנית המחייבת צינטורים לסירוגין לצמיתות - 70% נכות.

בגין הפרעה צמיתה בתפקוד מיני ספונטני - 30% נכות.

בגין הפרעה בפוריות - 20% נכות.

            4.4 בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לאחוזי הנכות המגיעים בגין פגיעה בתפקוד המיני. הנתבעת טענה כי בחוות הדעת קבע ד"ר ליבוביץ לתובע נכות בשיעור 30% בגין הפרעה בתפקוד מיני ספונטני אך אישר בעדותו כי לא ידע שצריך לבחון את דרגת הנכות לפי תפקוד עם תרופות, נוכח השפעת תרופת הויאגרה על התפקוד (עמ' 224 לפרטיכל). יחד עם זאת, ד"ר ליבוביץ העיד אודות מכלול ההיבטים בפגיעה בתפקודו המיני של התובע, שחלקם אינם משתפרים באצמצעות תרופות, כדלקמן :

"כשמדברים על נושא של תפקוד מיני יש בו מספר אלמנטים... זקפה, אורגזמה ויכולת פליטת זרע. כולם מוגדרים תפקוד מיני ולא רק הזקפה. הבחור הזה מקיים יחסי מין, נכון,... לו עצמו אין שום הנאה, אין לו אורגזמה בכלל, אין לו פליטת זרע. כלומר, מרכיבים מאוד מאוד משמעותיים וחשובים בעצם הקיום של יחסי מין חסרים לו... אני חושב שיש לו פגיעה משמעותית..". (עמ' 227-228 לפרטיכל).